מוצאים את פורסטר
קרדיט: למצוא את פורסטר: ג'ורג' קרייצ'יקמוצאים את פורסטר
סוג ב'- סרט
- דְרָמָה
יש סצנה נהדרת באמצע הדרך מוצאים את פורסטר שבו ג'מאל (רוב בראון) וקלייר (אנה פאקווין) משחקים משחק פלרטטני של אחד על אחד, ומזנחים בשמחה לקרוא עבירות מגע. ג'מאל שחור ומבריק, נלקח מהגטו לשחק כדורסל באקדמיה יוקרתית במנהטן; קלייר לבנה ובעלת עקבים, בתו של דיקן בית הספר. אתה יודע לאן זה הולך. ואז? זה לא הולך לשם. אף אחד לא מגיע לחישוק. אף אחד אפילו לא נוהג.
וכך זה ממשיך. קורס פרובוקציות לא ממומש דרך 'פורסטר' כמו הטסטוסטרון הזריקת צדקנות עשתה דרך 'גוד וויל האנטינג', אגדה 'גאונית לא סביר' אחרת של הבמאי גאס ואן סנט. שוב, ואן סנט משיג את כישרונותיו המשמעותיים לאווירה ואפיון, שלא לדבר על עין פנטסטית לנופים עירוניים מיסטיים. שוב, הוא לוקח מנטור שמאלצי - חוט בן חסות - ג'מאל הוא ילד פלא כתיבה מהפרויקטים, וויליאם פורסטר (שון קונרי) המתבודד הסלינגרסקי המקומי - ומעניק לו אלגנטיות ציורית שהיא כנראה לא ראויה לה.
ושוב, התוצאות נעימות, אם חסרות את ההתרוצצות הילדותית של 'ציד'. יש כאן משהו מושתק, וזה לא רק רגשות הפוקר של בראון. בשלב מסוים, פורסטר מצחקק בהערצה על השרבוטים של ג'מאל, '[למה, אתה רק] בן 16', ואז מוסיף בגסות, 'ואתה שחור!' ג'מאל מתנשם, וגם אנחנו. כמובן, הזקן רק מתלוצץ, וכך גם הסרט. אבל ברגע הקצר והמכוער הזה, יש מספיק דרמה כנה כדי לגרום לנו לדאוג לעוד - רק כדי לגלות שמתחת להתגרות מסתתרת גבינה.
מוצאים את פורסטר
| סוּג |
|
| ז'ָאנר |
|
| mpaa | |
| זמן ריצה |
|
| מְנַהֵל | |